בש"פ 8065/19

תקציר

הוגש ערר על בקשת המערערת להסיר את ההגבלות על מעצר הבית שלה. המערער נעצר בפברואר 2017 ושהה למעלה משנתיים במעצר עד ששוחרר למעצר בית מגביל במאי 2019. מאז שחרורה היא הגישה בקשות רבות להקלות בתנאים, שכולן נדחו. המערערת טענה כי הזמן שחלף מאז שחרורה, עמידתה בתנאים וההבדל ביחס בינה לבין יתר הנאשמים מצדיקים את הסרת ההגבלות. המשיב טען, לעומת זאת, כי חלוף הזמן אינו משמעותי דיו וכי הסרת כל המגבלות תגדיל את הסיכון שהמערער יבצע עבירות נוספות. לאחר ששקל את הערעור, החליט בית המשפט כי יש להקל בהגבלות על מעצר הבית של המערער. ההחלטה התבססה על התנהגותה הטובה של המערערת במהלך מעצר הבית שלה, אופי העבירות לכאורה שבוצעו ברשת והעיכוב המיותר בטיפול בעניינה בשל חוסר האמון בינה לבין שירות המבחן. לפיכך קבע בית המשפט כי יוסרו המגבלות הפיזיות ואלו הקשורות לגלישה פסיבית באינטרנט, תוך שמירה על ההגבלה על פרסום תכנים ברשת ועל הצו האוסר עליה לצאת מהארץ. בכך התקבל הערעור באופן עקרוני, ותוקנו תנאי שחרורו של המערער.