ע"א 2391-08-07

תקציר

פסק הדין הנדון מתמקד בשאלה האם נכה צה"ל, שנפגע בעת שנהג בקורקינט ללא רישיון, זכאי להטבות לפי חוק הנכות. החוק קובע כי מי שמוגבלותו נבעה מהתנהגות רעה חמורה עשוי להיות מוחרג מההטבות. על בית המשפט לקבוע את משמעותה של "התנהגות רעה חמורה" בהקשר זה. פסקי דין קודמים קבעו כי לא ניתן להשוות מונח זה לעבירה פלילית כלשהי, ויש למדוד אותו על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. פסק הדין דן במספר מקרים קודמים שעסקו בסוגיה זו, בהם מקרה בו נשללו מחייל שנפגע בעת שנהג באופנוע ללא רישיון בשל התנהגותו הרשלנית והבלתי חוקית. עם זאת, במקרים דומים אחרים הגיעו בתי המשפט למסקנות שונות. כך למשל, במקרה אחד, חייל שנהג ללא רישיון למסעדה סמוכה ונפצע בדרכו חזרה לבסיס, קיבל הטבות, שכן בית המשפט לא מצא התנהגות רעה חמורה. במקרה הנוכחי, בית המשפט מגיע למסקנה כי התנהגותו של המערער, על אף היותה בלתי חוקית ולפיכך רעה, לא עלתה לכדי התנהגות רעה "חמורה". המערער היה בעל רישיון נהיגה ברכב פרטי, נהג בקורקינט בעת התאונה, והיעדר רישיון קטנוע נבע ממחדל, שכן הוא לא היה צריך לקחת שיעורי נהיגה לשם כך. יתר על כן, התאונה לא נגרמה באשמתו, אלא על ידי רכב אחר. בנסיבות אלה, בית המשפט מחליט כי המערערת זכאית להטבות לפי חוק הנכות, ומדגיש את הצורך בפסיקה עקבית במקרים אלו. לפיכך, הערעור מתקבל, וההחלטות הקודמות ששללו את זכויות המערער מתבטלות. עם זאת, בשל התנהגותו הבלתי חוקית, לא נפסק למערער כל הוצאות.