ת"פ 39089-08-11

תקציר

הנאשם, קטין בן 16 בעת ביצוע העבירה, הורשע בקשירת קשר לביצוע פשע, שוד בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי משפט. מהראיות עולה כי הנאשם וארבעה מחבריו, בהם קטין בשם מוחמד, שדדו מהמתלונן את מכשיר האייפון שלו. הנאשם יזם תקיפה אלימה של המתלונן, איים עליו והכה אותו באגרופים. המתלונן הוכה באגרופים ובבעיטות על ידי הנאשם ומוחמד בעת שהיה על הקרקע. המתלונן סבל מחבלות גופניות וחבלות קשות. בהמשך קשר הנאשם קשר קשר עם מוחמד לשבש את החקירה באמצעות מסירת אליבי כוזב. מוחמד נשפט בנפרד והורשע במסגרת עסקת טיעון. נגזרו עליו 24 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר על תנאי, והוא חויב לפצות את הקורבן. פרקליטו של הנאשם ביקש פסק דין מלא רחמים, תוך הדגשת תכונותיו החיוביות של הנאשם ופוטנציאל שיקומו. עם זאת, השופט לא השתכנע, והדגיש את חוסר החרטה של הנאשם, את חוסר האמת במהלך המשפט ואת הטראומה הקשה שנגרמה למתלוננת. השופט הדגיש גם את האינטרס הציבורי בהרתעה מפני עבירות אלימות נגד קטינים. עקרון אחידות הענישה, יחד עם חלקו הדומיננטי של הנאשם בעבירה, הצדיקו עונש דומה למוחמד. בסופו של דבר, הורשע הנאשם ונגזרו עליו 24 חודשי מאסר, כאשר ימי המעצר נזקפו לזכותו. כמו כן הוטל על המתלונן 9 חודשי מאסר על תנאי, והנאשם חויב לפצות את המתלונן ב-3,000 ₪. גזר הדין היה אמור להתחיל בתאריך מוגדר בכלא קישון. לנאשם הייתה זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין.