ע"א 5349/97

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בסכסוך חוזי בין שני מדענים (מערערים) שפיתחו חומר לאבחון סוגי סרטן מסוימים, לבין שני משיבים - איש עסקים שהיה אמור לסייע בגיוס כספים לפיתוח האבחנה ומשיב שני שהיה אמור לייעץ בשיווק המוצר. המערערים טענו כי יש לבטל את החוזה בשל טעות נפוצה בדבר יכולת ההרחבה של הפרויקט, טעות בתכונות המשיבים והפרת חוזה על ידי המשיבים. המערערים ערערו גם על קביעתו של בית המשפט המחוזי כי החוזה בוטל שלא כדין. בית המשפט העליון קבע כי הטענות בדבר טעות משותפת וטעות בתכונות המשיבים לא הועלו בבית המשפט המחוזי ועל כן אינן יכולות להישמע כעת. עוד קבע בית המשפט כי טענות אלה ממילא חסרות בסיס, שכן ביטול החוזה לא נבע מטעות כלשהי אלא מערעור האמון וההכרה בהיקפו ועלותו הגדולים יותר של הפרויקט ממה שתוכנן מלכתחילה - דבר שהיווה ציפייה נכזבת ולא טעות. בית המשפט הוסיף וקבע כי חובתו של המשיב הייתה להתאמץ ולא להשיג תוצאות במימון הפרויקט, וכי לא נתנו לו הזדמנות מספקת למלא את התחייבויותיו. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי החוזה בוטל שלא כדין וכי המשיבים זכאים לתקופה ארוכה יותר לביצוע התחייבויותיהם. לפיכך נדחה הערעור והמערערים חויבו בהוצאות המשיבים בסך של 20,000 ₪.