פש"ר 2316/04

תקציר

המועצה האזורית דרום השרון והנאמן להסדר הנושים של קבוצת קפה סטוק בע"מ התווכחו מי אחראי לתשלום ארנונה על מחסן בבעלות ג'ורג'י שלמה וג'ורג'י אליס, בעקבות הקפאת ההליכים על ידי הקבוצה. המועצה טענה כי הנאמן, כגוף בעל השליטה בקבוצה, חייב במיסים כ"מחזיק" המחסן, ואילו הנאמן טען כי אין לו זכות להשתמש בנכס, ולכן אינו אחראי לתשלומי המס. המחסן המדובר נבנה על אדמתם של שלמה ואליס, ובעקבות סכסוך הורה פסק בורר למוראנו - חברה מקבוצת סטוק קפה - לפנות את המקום, אך גם חייב אותה לשלם דמי שכירות וארנונה עד שתעשה זאת. זמן קצר לאחר מכן הוקפאו ההליכים נגד הקבוצה, והמועצה תבעה מהנאמן תשלום ארנונה, והוא אישר זאת באופן חלקי. עם זאת, עיקרו של הסכסוך נסוב סביב התקופה שלאחר ההקפאה, בה סחורתו של הנאמן נותרה במחסן, ובעלי הקרקע סירבו לשחררה בטענה לזכות שעבוד עד לתשלום חובם. בית המשפט בחן את הסוגיה ומצא כי בעלי הקרקע, במימוש זכות השעבוד, היו בעלי שליטה וחזקה דה פקטו במחסן ובתכולתו, ומשכך, הם היו "המחזיקים" האחראים לתשלום הארנונה. עוד נמתחה ביקורת בפסק הדין על ניסיונם של בעלי הקרקע ליהנות מהמצב בטענה כי אינם יכולים להשתמש במחסן בשל הימצאות הסחורה של הנאמן, תוך שימוש בסחורה כמנוף לתשלום. בית המשפט הגיע למסקנה כי בעלי הקרקע, כצד הקרוב ביותר לנכס, חייבים בארנונה והורה למועצה לגבות מהם את החוב. כמו כן חויבה המועצה לשאת בהוצאות הנאמן ובשכר טרחת עורך הדין, לצד הוצאות בעלי הקרקע, כאשר הסכומים ייקבעו על ידי בית המשפט.