עת"מ 1439/05

תקציר

העותרים ביקשו פיצוי כספי או השבה בעין בגין שתי חלקות קרקע שהופקעו על ידי עיריית הרצליה לפני שנים. העירייה טענה כי הקרקע לא הופקעה וגם אם כן, מטרות ההפקעה מומשו בעיקרן. בית המשפט מצא כי מטרת ההפקעה לחלקה 290 מומשה בחלקה, והורה לעירייה להשלים את פיתוח החלקה. אשר לחלקה 293א' ציין בית המשפט כי מטרת ההפקעה טרם התגשמה, והנחה את העירייה לפעול לשם כך בהקדם. למרות שבית המשפט מצא כי הקרקע אכן הופקעה הוא קבע כי העותרים לא נאלצו להעביר את אדמתם וקיבלו תמורה בגינם, ולכן ההפקעה אינה בלתי חוקית. לפיכך נדחתה העתירה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו. פסק דין זה מעביר מסר לפיו בית המשפט לא יהסס להורות על השבת נכסים שהופקעו אם הגוף הציבורי לא יגשים את מטרות ההפקעה בתוך זמן סביר, תוך עידוד עיריות לפתח קרקעות שהופקעו לצרכי ציבור. ההחלטה גם מדגישה את הצורך ביישום חוקי הרכישה המחייבים באופן סביר ותוך זמן סביר, כדי לשמור על אמון הציבור.