בג"צ 4540/13

תקציר

העותרים טענו כי החלטת המשיבים להפחית את התעריף למתקני אנרגיה סולארית בינוניים הייתה מפלה, בלתי כדאית כלכלית והוחלה רטרואקטיבית. לטענתם, ההחלטה מפלה לרעה יזמים ביהודה ושומרון, שכן היא הפחיתה את התעריף בזמן שכבר השקיעו בפרויקטים. עם זאת, בית המשפט מצא כי התעריף המופחת חל באופן כללי וכי העיכוב ברגולציה אינו מצדיק תעריפים גבוהים יותר באזור. באשר לכדאיות הכלכלית קבע בית המשפט כי התעריף המופחת אינו מסכל הקמת פרויקטים סולאריים, שכן יזמים רבים הגישו בקשה לאישור תעריפים בתעריף החדש. בית המשפט הכיר בכך שהחלטת הרשות היא שיקול דעת מקצועי המבוסס על עלויות מעודכנות ונועד למזער הוצאות לצרכנים, ולכן לא יתערב. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי תחולתו המיידית של התעריף המופחת אינה רטרואקטיבית, שכן העותרים טרם קיבלו אישורים סופיים וההחלטה מסדירה את המשך הליך אישור התעריף. לבסוף, מצא בית המשפט כי הקיצוץ לא פגע בחופש העיסוק של העותרים, שכן הוא רק השפיע על שולי הרווח הצפויים שלהם ולא מנע מהם להמשיך בפרויקטים שלהם. השופט עמית, אליו הצטרפו השופטים רובינשטיין וסולברג, דחה את העתירה והדגיש כי החלטת הרשות הייתה סבירה ומוצדקת מבחינה מקצועית.