רע"א 10471/07

תקציר

פסק הדין עוסק בשתי סוגיות עיקריות הנוגעות לסכסוך בין מבוטח לבין חברת ביטוח. ראשית, סוגיית הסמכות לדון בתביעה, שבית המשפט המחוזי קבע כי יש להעביר לבית משפט השלום בשל שוויה הכספי המצוי בסמכותו של האחרון. המבוטח ערער על החלטה זו, אך בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט המחוזי להעביר את התיק הייתה סבירה ולא גרמה כל נזק למבוטח, ועל כן יש לעמוד על כנה. הסוגיה השנייה נוגעת לאגרות בית משפט, שם טען המבוטח כי יש לסווג את תביעתו כ"תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף", דבר שתוצאתו תשלום נמוך יותר. חברת הביטוח טענה כי האגרה צריכה להתבסס על ערכה הכספי של התביעה. בית המשפט העליון פסק לטובת חברת הביטוח, וקבע כי יש לסווג את התביעה כתביעה חוזית, ולכן שכר הטרחה צריך לשקף את ערכה הכספי של התביעה. החלטה זו מתבססת על משמעותן המילולית של התקנות, על הקושי להעריך את שוויין של תביעות אלה ועל כך ששיקולים חברתיים כבר באים בחשבון בסעיפים אחרים בתקנות לעניין פטור מאגרות. לפיכך, הערעור על שכר טרחה נמוך יותר נדחה, והמבוטח חויב לשלם 7,500 שקל שכר טרחת עורך דין.