ת"א 42146-07-14

תקציר

התובע, שמכר את דירתו לנתבעים, הגיש בקשה לביטול הסכם המכר. בית המשפט דחה את התביעה לאלתר, שכן לא היה בה כל תצהיר התומך בטענות התובע, לרבות טענותיו שלו. התצהיר היחיד שהציג התובע היה של בנו, שהוסר מתיק בית המשפט מאחר והבן לא התייצב לחקירה נגדית. השופטת הדגישה כי הימנעותו של התובע מלמסור תצהיר בעצמו או לספק הסבר משכנע להיעדרותו של בנו פעלה לרעתו. זאת ועוד, תגובת התובע לבקשת הנתבעים לדחות את התביעה נעדרה חוות דעת של מומחה, והותירה את טענותיו ללא תימוכין. השופטת ציינה כי תצהירו הקודם של התובע בהליך פשיטת רגל נפרד והצהרותיו במהלך חקירה פלילית יכולים להיחשב כהודאה כי אכן מכר את הדירה לנתבעים. השופט הסכים גם עם טענת הנתבעים כי טענותיו הסותרות של התובע יצרו השתק שיפוטי, המונע ממנו לטעון טענות סותרות. השופט מצא את עדותו של עו"ד יורם שמילה, עורך הדין שניסח את הסכם המכר, אמינה ונתן לה משקל משמעותי. עדותו של שמילה אישרה כי התובע השתתף באופן פעיל בניסוח ההסכם, חתם על המסמכים בעצמו וביקש לנהל משא ומתן ישיר עם נושיו. על יסוד זה הגיע השופט למסקנה כי חתימת התובע על הסכם המכר הייתה אמיתית. באשר לסוגיית ההתיישנות, קיבלה השופטת את טענת הנתבעים כי התביעה, שהוגשה למעלה משבע שנים לאחר חתימת ההסכם, חורגת בהרבה מתקופת ההתיישנות. השופטת הדגישה כי כל היסודות הנדרשים לביסוס עילת התביעה של התובע היו קיימים בעת החתימה, והתובע לא סיפק כל גרסה נגדית משכנעת או חוות דעת מומחה רלוונטית. לפיכך נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם לנתבעים 15,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.