ת"א 66540-05-20

תקציר

התובעת, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), תבעה לפנות את הנתבעים מחלקת קרקע שבבעלותם ולקבל דמי שימוש ראויים בגין תפיסת הנתבעים בקרקע האמורה. הנתבעים תבעו מנגד דיור חלופי או פיצוי כספי בטענה שפינויים יותיר אותם ללא קורת גג. בית המשפט פסק לטובת רמ"י בתביעת הפינוי, שכן הנתבעים פלשו לקרקע ללא אישור בשנת 1996 והמשיכו להחזיק בה שלא כדין לאחר מכן. בית המשפט הורה על פינויים עד 31 במאי 2023. בסוגיית דמי השימוש הראויים קבע בית המשפט כי רמ"י זכאית לתשלום אך הפחיתה את הסכום הנתבע, בהתחשב ברשלנות החמורה של רמ"י בטיפול בפלישה. הנתבעים חויבו לשלם 86,493 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית, ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום התשלום. באשר לתביעה שכנגד, דחה בית המשפט את כל הטענות וקבע כי לעירייה אין זכות במקרקעין הנדונים וכי החזקת הנתבעים בהם אינה חוקית. גם התביעה שכנגד נגד רמ"י נדחתה, שכן מרבית הטענות שהופנו כלפי העירייה לא השפיעו על צו הפינוי, והנתבעים לא הביאו כל ראיה שתתמוך בתביעותיהם לפיצויים. לבסוף, בית המשפט הורה לנתבעים לשאת בהוצאות התובעת ובשכר טרחת עורך דין, בהתחשב במצבה הסוציו-אקונומי של הנתבעת וברשלנות הצדדים בטיפול בסכסוך. הנתבע הראשון חויב לשלם למנהל מקרקעי ישראל הוצאות בסך 8,000 שקל ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל, ולעירייה שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 שקל. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ביום 25.1.2023.