רע"א 3162/14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הדחייה לעניין תיקון כתב התביעה, תוך שימת דגש על שיקול הדעת הרחב של בתי המשפט הפרוצדורליים, והדגיש כי ערכאות הערעור מתערבות רק במקרים חריגים. מקרה זה אינו עומד בקריטריונים חריגים אלה. בצטטו את תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ציין בית המשפט כי ניתן להתיר תיקונים כדי לטפל בסכסוכים אמיתיים, אך שקל את האינטרס של המשיבים למנוע התארכות מיותרת של הליכים ולחסוך בזמן שיפוטי. יש לאפשר תיקונים אלא אם כן הם מכניסים עילות תביעה חדשות המשנות את אופי התביעה באופן משמעותי, במיוחד בשלבים מתקדמים של התדיינות משפטית. במקרה זה, הבקשה לתיקון הוגשה לאחר דיוני הוכחות וביקשה להוסיף תכנים חדשים נרחבים וסעדים שאינם קשורים לסכסוך הקיים, ובכך להסתכן בהארכה משמעותית של המשפט. יתר על כן, לא היה קשר מספק בין התפתחויות חדשות לבין התיקונים המוצעים. חששו של המבקש מחוסר שוויון בבחינת הראיות נדחה, שכן בית המשפט יכול היה להבחין בין עובדות קיימות וחדשות במחלוקת. בסופו של דבר, בית המשפט הגיע למסקנה כי התיקון המוצע מייצג למעשה תביעה חדשה המבוססת על נסיבות חדשות, המצדיקות הגשת תביעה חדשה ומפורטת ולא שינוי ההצהרה המקורית. לפיכך, בקשת התיקון נדחתה, והמבקש חויב בהוצאות משפט של המשיבים.