LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 13491-10-23

פסק-דין מחוזי ירושלים

📋
מספר הליך13491-10-23
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך21 באפריל 2026
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזירושלים
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםתאלין שאהין סלאח נ. זיאד קורד
👨‍⚖️
שופטיםדוד זילר

תקציר

**ניתוח משפטי של פסק דין בת"א 13491-10-23 שאהין סלאח נ' קורד ואח'** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט דוד זילר), דן בתביעה להכרה בזכויות במקרקעין, המבוססת על שרשרת של הסכמים והעברות זכויות לכאורה. התובעת, תאלין שאהין סלאח, טענה כי רכשה זכויות במקרקעין (חלקה 35 בגוש 30558) מגב' הדיל אחמד פראג' ("הדיל"), אשר לכאורה רכשה זכויות אלו מיורשי מוסטפא עומר מוסטפא ג'אבר ("מוסטפא") מכוח ייפוי כוח משנת 1999. הנתבעים, זיאד ומחמוד קורד, טענו כי רכשו את המקרקעין מאברהים עומר מוסטפא ג'אבר ("אברהים"), אחיו של מוסטפא, מכוח הסכם רכישה וייפוי כוח משנת 2018, המבוססים על הסכם חלוקה משנת 2000 שבו יורשי מוסטפא העבירו את חלקם בחלקה 35 לאברהים. **עיקרי הדברים ועיצוב הפסיקה** בית המשפט דחה את התביעה, תוך התבססות על כשל בתשתית הראייתית של התובעת, בעיקר באשר לחוליה הראשונה בשרשרת העסקאות שעליה נסמכה. ניתוח פסק הדין מעלה מספר נקודות משפטיות מהותיות וחידושים בפסיקה: **1. נטל ההוכחה ושרשרת זכויות:** * **עקרון מרכזי:** הלכה פסוקה היא כי על התובע מוטל נטל ההוכחה לבסס את שרשרת הזכויות שעליה הוא נסמך. פסק הדין מדגיש כי כאשר התובעת טוענת לרכישת זכויות מכוח שרשרת עסקאות, עליה להוכיח את תוקפה ואת קיומה של כל חוליה בשרשרת זו. * **יישום בפסק הדין:** התובעת לא הצליחה להוכיח את החוליה הראשונה בשרשרת – רכישת הזכויות על ידי הדיל מיורשי מוסטפא מכוח ייפוי כוח 1999. כתוצאה מכך, בית המשפט קבע כי אין לתובעת מעמד להעלות טענות בנוגע לתוקף הזכויות של הנתבעים, שכן היא לא ביססה את זכויותיה שלה. **2. כשל ראייתי בהוכחת קיום והצגת מסמכים:** * **עקרון מרכזי:** על מנת לבסס טענות משפטיות, יש להציג ראיות קבילות ומהימנות. כאשר מדובר בהוכחת קיום הסכם או ייפוי כוח, יש להוכיח את אותנטיות המסמך. * **יישום בפסק הדין:** * **ייפוי כוח 1999:** התובעת נכשלה בהוכחת אותנטיות ייפוי כוח 1999, ששימש בסיס לרכישת הדיל. ייפוי הכוח לא הוצג במקורו, הנוטריון שאימת אותו לא הובא להעיד, והדיל עצמה (הרוכשת לכאורה) ובעלה (שהיה אמור להעיד מתוקף תצהיר) לא הובאו להעיד ללא הסבר מספק. בית המשפט קבע כי עדות זו חיונית, והימנעות מהבאתה מקימה חזקה הפועלת לרעת התובעת. * **הסכם חלוקה:** בית המשפט מצא כי הנתבעים ביססו, לפחות במידה הנדרשת להליך זה, את קיום הסכם החלוקה, שכן עו"ד ג'בארה, שערך וחתימתו מופיעה על ההסכם, העיד כי נכח בחתימתו. עם זאת, התובעת העלתה טענות לגבי זיוף ההסכם, אך לא ביססה אותן באופן מספק, במיוחד לאור העובדה שהיא עצמה לא ביססה את שרשרת הזכויות שלה. **3. סוגיות של היעדר פעולה ואי-דיווח:** * **עקרון מרכזי:** אי-פעולה או אי-דיווח לאורך שנים, במיוחד כאשר נרכשות זכויות במקרקעין, יכולים להעיד על חוסר תוקף או חוסר אמיתות של העסקאות הנטענות. * **יישום בפסק הדין:** * **הדיל:** הדיל, שלכאורה רכשה את המקרקעין בשנת 1999, לא נקטה כל פעולה להוכחת בעלות או זכויות במקרקעין במשך כ-25 שנה. היא לא נרשמה במרשם, לא תפסה חזקה, ואף לא פעלה להגנת זכויותיה לכאורה, למרות בנייה גלויה של הנתבעים על המקרקעין. התנהלות זו, לצד אי-הבאתה להעיד, חיזקה את הספק באשר לאותנטיות הרכישה הנטענת. * **אי-דיווח לרשויות המס:** הן עסקת הרכישה הנטענת של הדיל, והן עסקת הרכישה הנטענת של התובעת, לא דווחו לרשויות המס. בעוד שהתובעת טענה כי הדבר נובע מהסכסוך, בית המשפט הצביע על כך שהמועד החוקי לדיווח חל עוד בטרם ידעה לכאורה על הסכסוך. בית המשפט גם הצביע על כך שאי-דיווח זה, כמו גם אי-רישום הזכויות, מעורר תהיות לגבי אמיתות העסקאות. **4. חידושים וסוגיות מיוחדות:** * **הכשל בהוכחת "חוליה ראשונה" כמכריע:** פסק הדין מציג גישה מחמירה בנוגע להוכחת שרשרת זכויות. בית המשפט קבע כי אי-ביסוס החוליה הראשונה, גם אם הצד השני (הנתבעים) לא הצליח לבסס את כל פרטי שרשרת הזכויות שלו באופן מושלם, מוביל לדחיית התביעה. * **השלכות היסטוריית הזיופים:** בית המשפט התייחס להיסטוריה של טענות זיוף ומכר כפולות שקשורות למקרקעין אלו בעבר, וקבע כי רקע זה מקשה עוד יותר על קבלת ייפוי כוח 1999 כמסמך אותנטי, במיוחד בהיעדר עדים מהימנים. * **התנהלות התובעת מול המוכרת (הדיל):** בית המשפט הביע תמיהה עמוקה על שוויון הנפש שהפגינה התובעת כלפי הדיל, למרות שהתברר כי המקרקעין שרכשה לכאורה לא היו נקיים ממחלוקות או מפגמים, בניגוד להצהרות הדיל. התנהלות זו, יחד עם העובדה שהתובעת לא תבעה את הדיל ולא הביאה אותה להעיד, מעלה סימן שאלה לגבי אותנטיות עסקת הרכישה בין התובעת לדיל. * **היקף ואי-הצגת ראיות:** בית המשפט הדגיש כי התובעת לא הציגה ראיות מספקות להוכחת תשלום התמורה להדיל, וגם כאשר התאפשר לה להציג ראיות נוספות (בקשה להוספת ראיות), היא נדחתה בשל אי-שקידה ראויה. * **הגנה על זכויות צדדים שלישיים (יורשי מוסטפא):** בית המשפט העלה ספק לגבי האפשרות לקבל את התביעה כפי שהוגשה, גם אם ייפוי כוח 1999 היה מוכח, מכיוון שיורשי מוסטפא, שלגבי זכויותיהם לכאורה נלחמה התובעת, לא צורפו להליך. הדבר מעורר סוגיה של שמירת זכויות צדדים שלישיים. **סיכום** פסק דין זה מדגיש את חשיבותה של תשתית ראייתית איתנה, ובמיוחד את נטל ההוכחה המוטל על התובע לבסס את כל חוליות שרשרת הזכויות שעליהן הוא נסמך. במקרה זה, הכשל בהוכחת החוליה הראשונה, לצד כשלים נוספים בהצגת ראיות ובאופן התנהלות התובעת, הובילו לדחיית התביעה. בית המשפט הפגין גישה מחמירה כלפי העדר ראיות ואי-הצגת עדים רלוונטיים, והדגיש את ההשלכות של התנהלות כזו על תוצאות ההליך המשפטי.

ת"א 13491-10-23 תאלין שאהין סלאח נ. זיאד קורד, מחוזי (21.4.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית