ע"ב 3160/05

תקציר

הנתבעים, לרבות הנתבעת מס' 3 שהצטרפה לבקשה, ביקשו להפקיד ערבות לתשלום הוצאותיהם, בטענה כי התובעים, שהם עובדים זרים ותושבי רומניה, לא ישהו בישראל בעת מתן פסק הדין ולכן לא יוכלו להשיב את הסכום שנפסק לנתבעים. הנתבעים 1 ו-2 הצהירו כי אין כל הצדקה לתביעתם של התובעים, וציינו מספר סיבות מדוע לדעתם כך הם פני הדברים. מנגד, טענו התובעים כי כל הנתבעים הם מעסיקיהם וכי ברשותם אשרות עבודה בתוקף, ובקשת הנתבעים מהווה ניסיון להכשיל אותם מלעמוד על זכויותיהם. בית הדין הכיר בכך שלעתים רחוקות הוא צריך לחייב תובע לספק ערובה, במיוחד במקרים של דיני עבודה שבהם התובע נמצא בעמדת נחיתות טבעית ועלול להירתע מלממש את זכויותיו. עוד צוין כי רומניה חתומה על אמנת האג, כלומר אין לחייב תובעים, על בסיס אזרחותם בלבד, להפקיד ערובה. בית המשפט בחן לגופו של עניין ומצא כי בעוד שיש להמשיך ולבחון את טענות הנתבעים, נראה כי טענת התובעים לעת עתה אינה חסרת ממש. לפיכך, על מנת להבטיח איזון מידתי בין זכות התביעה של התובעים לבין זכותם של הנתבעים להבטחת הוצאותיהם, קבע בית המשפט כי התובעים לא יידרשו להפקיד ערבות. עוד ציין בית המשפט כי טענת הנתבעת מס' 3 כי לא הייתה יריבות בינה לבין התובעים אינה יכולה להיקבע בשלב זה. השופטים הורו כי הנאשמים יגישו כתב הגנה עד 21.2.06.