סע"ש 52188-10-18

תקציר

התובע, שומר לילה שהועסק על ידי הנתבעים, תבע אותם על הטבות תעסוקה שונות, בטענה כי רכיבי שכרו פוצלו באופן מלאכותי כדי להפחית את שכר הבסיס ששימש לחישוב זכויותיו הסוציאליות. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי שילמו לתובע כראוי ובהתאם לחוזה העסקתו. בית המשפט בחן את הטיעונים והראיות שהוצגו על ידי שני הצדדים. נמצא כי רכיבי השכר של התובע, לרבות דמי נסיעה, דמי הבראה ותשלום גלובלי עבור שעות נוספות, פורטו כראוי בחוזה העסקתו ובתלושי השכר, וכי התובע היה מודע להסדרים אלה והסכים להם. בית המשפט דחה את טענת התובע כי הוצג לו שכר בסיס שונה לתשלומים סוציאליים, ומצא את עדותו בעניין זה בלתי אמינה. נקבע כי מבנה שכרה של התובעת, לרבות רכיביה, מפורט בחוזה העבודה ובתלושי השכר, ועונה על דרישת הספציפיות. כל העלאה בשכרו של התובע לאורך השנים תואמה עמו ולבקשתו, ובית המשפט מצא את טענת הנתבעים בנקודה זו מקובלת. באשר לתביעת התובע לפיצויי פיטורים, מצא בית הדין כי הנתבעים הפרישו סכום השווה ל-8.33% משכרו לקרן פנסיה במקום פיצויי פיטורים, וכי התובע היה מודע להפרשות אלה. עוד קבע בית המשפט כי טענות התובעת להפרשות נוספות לפנסיה, תשלומי ביטוח נכות ופדיון חופשה אינן מבוססות, שכן הראיות הראו כי הנתבעים ביצעו את ההפרשות והניכויים המתאימים. יתרה מכך, בית המשפט לא מצא סיבה להרים את מסך ההתאגדות ולהטיל על חנן, אחד מבעלי החברה, אחריות אישית. התביעה נדחתה במלואה, והתובע חויב לשלם לכל נתבע 1,000 ₪ הוצאות משפט, בסך כולל של 2,000 ₪, וכן 20,000 ₪ הוצאות משפט, סכום נמוך יחסית בהתחשב בשווי התביעה המהותי.