מ"ת 17998-05-11

תקציר

על פי גזר הדין שניתן, הואשם המשיב בשלוש עבירות: איומים לפי סעיף 192, תקיפה בנסיבות מחמירות בנשק קר לפי סעיפים 333 ו-335(א)(1) וחבלה ברכב בזדון לפי סעיף 413ה, והכל בניגוד לחוק העונשין. המתלונן, שהיה הממונה על המשיב, דיווח על כך לחברה הקבלנית והביא לפיטוריו. המשיב, שכעס על המתלונן, תקף אותו פיזית וגרם נזק לרכבו. השופט שקל את חומר הראיות ומצא עילה מספקת לביסוס התקיפה והפציעות שנגרמו לה. השופט הכיר בחומרת העבירה, ובפרט בשימוש בנשק, שגרם לחבלה חמורה, והצדיק את המעצר בעילה של מסוכנות והשפעה פוטנציאלית של עד. עם זאת, בשל היעדר עבר פלילי ונסיבות האירוע, אישר השופט חלופה מוצעת למעצר, שכללה מעצר בית בבית הוריו של המשיב בתנאים מחמירים ובביטחונות כספיים. כמו כן נאסר על המשיב לצאת מהבית ללא רשות, להתקרב למשרדי החברה או ליצור קשר עם עדים כלשהם. ההחלטה, שנועדה לשלול מסוכנות, נחשבה לתקופת ביניים עד לקבלת תסקיר משירות המבחן. השופטת הדגישה את הצורך בהתייחסות השירות לצורך במעצר בית מלא ואת האפשרות לפיקוח מגביל פחות. תנאי השחרור היו אמורים להיות מופקדים על ידי המשיב ולהיחתם בנוכחות עורכי דינו, כאשר יישום ההחלטה נדחה עד לדיון הבא. ככלל, פסק הדין שיקף גישה מאוזנת, בהתחשב בחומרת העבירה ובנסיבותיו האישיות של המשיב.