עע"מ 5015/13

תקציר

פסק הדין מתייחס לבקשת המדינה לעכב ביצוע פסק דין בעניין מעצרו של אדם מסוים. השופט מסכם כי יש לקבל את הבקשה, בכפוף לכך שהדיון בערעור יתקיים עד סוף ספטמבר 2013. בקבלו החלטה זו, השופט מתחשב בכלל שנקבע כי הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית ביצוע פסק דין. על מבקש השהייה להוכיח כי לערעורו סיכויי הצלחה סבירים וכי ביצוע מיידי יגרום לנזק בלתי הפיך. השופט מציין כי במקרה זה התבססה החלטת בית משפט קמא על פגם פרוצדורלי בדבר רמת הפירוט בחוות דעת משטרתית שהוגשה למפכ"ל. ערכאת הערעור תצטרך לעמוד על משמעותו של פגם זה ועל חוקיות ההחלטה המינהלית. בנוסף, היא תשקול את טענות המדינה לגבי מצבו הנפשי של האדם והסכנה הפוטנציאלית הנשקפת משחרורו, בהתבסס על חוות דעת פסיכיאטריות. השופט מדגיש כי הערעור נראה לגופו של עניין, שכן הוא מעורר שאלות משפטיות מהותיות. יתר על כן, מאזן הנוחות נוטה לטובת השארת הפרט במשמורת לשם הבטחת שלום הציבור וביטחונו, במיוחד נוכח ההערכה הפסיכיאטרית והתנהגותו בעת שהותו בישראל. השופט מכיר בנזק שנגרם מהמשך המעצר, אך מבקש למזער אותו באמצעות קביעת לוח זמנים קצר לדיון בערעור. לבסוף, לא מוענקות עלויות לאף אחד מהצדדים.