ע"א 2043/04

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בעכו בתיק סכסוך מקרקעין. בבעלות המשיבים חלקת קרקע הגובלת בדרך הראשית, עליה בנוי בית בד, והמערערת היא הבעלים של החלקה מצפון לשלהם, ועליה בנוי בית. גדר אבן הפרידה בין שתי החלקות, אותן הרס המערער ובנה מחדש, והותיר פתח לעבור במקרקעי המשיבים. המשיבים תבעו לחייב את המערערת לבנות מחדש את הגדר ולהפסיק את הסגת הגבול באדמתם, ואילו המערערת תבעה שכנגד, בדרישה להמשיך להשתמש במעבר ושהמשיבים יכסו את הוצאות הגידור. בית משפט קמא פסק לטובת המשיבים והוביל את המערער לערער. בפסק דינו של ערכאת הערעור צוין כי המערער לא הצליח להוכיח את טענתו לזכות מעבר במקרקעי המשיבים במשך שלושים שנה, כנדרש בחוק. יתר על כן, החלטתו של בית משפט קמא התבססה על ראיות מהימנות ועל ביקור באתר עצמו, וטיעוני המערער ובקשתו להציג ראיות נוספות לא היו משכנעים דיים כדי לבטל את פסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא. גם הראיות הנוספות לא הוצגו במשפט המקורי בשל חוסר שקידתו של המערער. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת מחויבת לשאת בהוצאות עורכי הדין של המשיבים.