ת"פ 40004-09-10

תקציר

הנאשם הורשע בגרימת חבלה חמורה בנשק חם וזוכה מפגיעה בבעל חיים, בעקבות אירוע בו ירה ברגלו של שכנו, אחמד אגבאריה. מהראיות עולה כי הנאשם, מאבטח בעל רישיון ירייה, ניהל ויכוח עם שכנו על כך שהנאשם ירה קודם לכן בכלב משוטט, אשר רץ לבית השכן ושפך עליו דם. הנאשם ואחיו רצו לעבר השכן כשהם חמושים, והנאשם ירה באוויר ולאחר מכן לעבר השכן ופגע ברגלו ללא כל מאבק פיזי. השכן סבל מפצע קליע ושבר בעצם השוקה, דבר שהצריך ניתוחים מרובים. התביעה טענה לעונש חמור, תוך הדגשת ברבריות העבירה ונכונותו הקלה של הנאשם לשלוף את נשקו. טיעוני ההגנה הדגישו את עבודתו החיובית של הנאשם ואת עברו האישי, את טענת ההגנה העצמית ואת קשייו הכלכליים והמשפחתיים. השופט קבע כי התנהגותו של הנאשם לא הייתה הגנה עצמית גבולית, וכי ידיעתו בהוראות הפתיחה באש החמירה את ביצוע העבירה. השופטים אמנם הכירו בעברו הנקי של הנאשם ובעדויות אופיו, אך הדגישו את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה, במיוחד כשמדובר במי שאמון על כלי ירייה ברישיון. על הנאשם נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל ו-15 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצויים בסך 75 אלף שקל לשכן. גזר הדין כלל גם תקופת מבחן של 3 שנים שבמהלכן ניתן יהיה להפעיל את המאסר על תנאי אם תבוצע עבירת אלימות. השופטת סיימה את דבריה בהדגשת הצורך בעמדה מחמירה נגד אלימות, הותירה את זכות הערעור לבית המשפט העליון, ואיחלה החלמה לשכן.