בג"צ 8533/13

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט למחלוקת השיפוטית בשאלה האם לבית הדין הרבני סמכות להכריע במחלוקת הנוגעת למילת ילד קטין במסגרת הליכי גירושין. ההכרעה נסובה סביב סמכותו הכבולה של בית הדין הרבני לטפל בעניינים הכרוכים בתביעת גירושין, כמפורט בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים. בית המשפט בחן האם ברית מילה, סוגיה הקשורה קשר עמוק לזהות היהודית, יכולה להיות קשורה להליכי גירושין. סגנית הנשיא השופטת נאור, בתמיכת רוב השופטים, הגיעה למסקנה כי ברית מילה אינה כרוכה מטבעה בהליך הגירושין ולכן לא ניתן לקשור אותה. השופט רובינשטיין חלק על כך, והדגיש את המשמעות התרבותית והדתית הייחודית של ברית המילה, וטען כי ניתן לכלול אותה בתביעות גירושין בהתחשב ברלוונטיות שלה לזהות היהודית. בית המשפט ציין גם סוגיות פרוצדורליות בטיפולו של בית הדין הרבני בתיק, לרבות היעדר הזדמנות מספקת לעותר להביע התנגדות. בסופו של דבר, ביטל בית הדין את החלטות בית הדין הרבני, קבע כי הוא נעדר סמכות, והמליץ כי סכסוכים בנושא ברית מילה יוכרעו בבתי המשפט לענייני משפחה, שם ניתן יהיה לתעדף את טובת הילד. ההחלטה משקפת שיקולים רחבים יותר של גבולות שיפוט בין בתי משפט אזרחיים לדתיים, תוך שימת דגש על זכויות הילד וההגינות הפרוצדורלית.