רע"א 7233/22

תקציר

בהחלטה משפטית זו בחן בית המשפט בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאחר שעיין בכל פסקי הדין וכתבי הטענות הרלוונטיים של הערכאות הנמוכות. הבקשה נדחתה בסופו של דבר לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, מבלי להזדקק להתייחסותו של המשיב. הסיבה העיקרית לדחייה הייתה היעדר שאלה עקרונית כללית או עיוות דין חמור שיצדיק ערעור ב"גלגול שלישי", כפי שנקבע בתקדים. המבקש טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו צודק משום שהוא מבוסס על טיעונים שהועלו במהלך הערעור, שלא נדונו קודם לכן. עם זאת, לאחר בדיקה מצא בית המשפט כי בעוד שחלק מהטענות אכן היו חדשות, אחרות, במיוחד בנוגע לפרשנות הסכם משנת 2005, עלו בקנה אחד עם הגנות קודמות ולכן לא שינו באופן בלתי הוגן את עילות הערעור. החלטת בית המשפט המחוזי נתמכה בנימוקים תקפים נפרדים, כך שכל החרגה אפשרית של הטענות החדשות אינה רלוונטית לפסק הדין הכולל. יתר על כן, מאחר שהטענה בדבר ההסכם משנת 2005 הייתה טענה משפטית המבוססת על עובדות שכבר הוצגו, היא הותרה לדיון במהלך הערעור. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, שכן אין בה כדי לשנות את החלטת בית המשפט המחוזי.