הפ"ב 32177-05-13

תקציר

פסק הדין דן בהכללת בעלי דין בהליך בוררות גם אם אינם חלק מההסכם המכיל את תניית הבוררות. החלטת הבורר אינה נחשבת מחייבת, וסוגיית הסמכות תוכרע על ידי בית המשפט. בדרך כלל, סמכותו של בורר נובעת מהסכמת הצדדים להפנות את הסכסוך שלהם לבוררות, ולא ניתן לכפות על אנשים שלא נתנו את הסכמתם להשתתף. עם זאת, ישנם חריגים המאפשרים צירוף צדדים לבוררות אם הם משתייכים למעגלי הרחבה מוכרים, הכוללים צדדים שהסכימו להיות חלק מהליך הבוררות, מחליפים של צדדים מקוריים או כאלה הקשורים קשר הדוק להסכם הבוררות. בית משפט רשאי להורות על הצטרפותו של צד אם הדבר לא יסכל את הבוררות או אם הצד קשור באופן בלתי נפרד לסכסוך. במקרה זה, בית המשפט מקבל את טענתן של שלוש חברות כי הן אינן מחויבות לתניית הבוררות שכן הן אינן מוזכרות בהסכם וחסרות קשר משפטי עם הצדדים העיקריים. עם זאת, הנתבעים נחשבים באופן אישי כבעלי הקשר הנדרש שכן חתמו על ההסכם מבלי לציין שהם חותמים בשם החברה, מה שמוביל לפרשנות כי בכוונתם להיות מחויבים בו. יתר על כן, כבעלי המניות היחידים בחברה, ניתן לראות בהם את "זרועה הארוכה", והטענות האישיות נגדם מצדיקות את הכללתם בבוררות. על המבקשים לשאת בהוצאות הבקשה עבור המשיבים 1 עד 3, ואילו המשיבים 5 ו-6 יישאו בהוצאותיהם.