בש"פ 8934/23

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת להחלטה לעצור את הנאשם מס' 2 עד תום ההליכים, תוך בחינת השאלה האם קיימות די ראיות לכאורה המצדיקות מעצר כזה. בית המשפט העריך "ראיות גולמיות", כלומר לא דרש הוכחה מעבר לספק סביר, אלא העריך אם הראיות שהוצגו יכולות להוביל להרשעה. בית משפט קמא הגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה הקושרות את הנאשם מס' 2 לביצוע העבירות, בהתבסס על גורמים רבים, לרבות קשר ביתו להכנות לרצח, העיתוי החשוד של פעילותו בטלפון ויחסיו עם הנאשם מס' 1. למרות שהנאשם הצביע על חוסר עקביות, בית המשפט מצא כי אין בהן די כדי לגרוע מעמדת המאשימה, בהינתן ההסברים האפשריים לחוסר עקביות זה. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, הכרוכות בתכנון וביצוע קפדניים, אשר חיזקו את ההחלטה שלא לשקול דרכי מעצר חלופיות לנאשם מס' 2. משכך, נדחה ערעורו של נאשם מס' 2, שחייב אותו להישאר במעצר. לעומת זאת, לגבי נאשם 3 הסכים בית המשפט לתסקיר שירות המבחן לבחינת חלופות מעצר, תוך הדגשת גישה שונה בהתחשב בנסיבות המקרה, כאשר בשני המקרים נקבעו דיונים נוספים כדי להכריע באפשרויות אפשריות שאינן משמורת. הערכה מקיפה זו, נוכח חומרת העבירות והראיות הנסיבתיות, הדגישה את הצורך במעצרו של נאשם מס' 2, תוך מתן אפשרות לבחינה נוספת של חלופות לנאשם מס' 3.