רע"א 7067/23

תקציר

פסק הדין הסתיים בדחיית בקשה לערעור שלישי על פסק דין של בית המשפט המחוזי, ששימש כערכאת ערעור על החלטה של ועדת ערר לפי חוק הנכות. בקשת המבקש לא הציגה שאלה משפטית עקרונית מעבר לאינטרסים של הצדדים המעורבים, תנאי מוקדם לקבלת ערעור כזה. בהחלטות הערכאות הנמוכות, שנתמכו בגרסתו העובדתית של המשיב ובחוות דעת המומחה, נקבע כי לא קיים קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של המבקש לבין תנאי שירותו הצבאי. המבקש טען כי תוכנית האימונים כולה היוותה אירוע חבלה, והשווה אותו לאירוע הניתן לזיהוי. עם זאת, בית המשפט ציין תקדים לפיו אימון ממושך יכול להיחשב כרצף אירועים ולא כאירוע ספציפי, ובכך דחה את טענת המבקש לחידוש בטענה זו. בנוסף, ההליך של קצין התגמולים, שלא כלל התייעצות עם ועדה רפואית לפני שהחליט על היעדר קשר סיבתי, נחשב כתואם את הוראות החוק. זאת ועוד, טענת המבקש בדבר נטל ההוכחה לא גילתה שאלה משפטית מהותית המצדיקה ערעור שלישי. גם טענת המבקש כי השירות הצבאי החמיר את הפגיעה בכתף נדחתה בשל חוסר ראיות, מה גם שהמומחה מטעם המבקש לא התייחס לזווית זו. בית המשפט הביע מורת רוח מלשון הגנאי בה נקט בא כוח המבקש כלפי קצין התגמולים והמומחה, אך בחר שלא להטיל הוצאות. בסופו של דבר, הבקשה נדחתה ב-29 בינואר 2024.