ע"א 4075/06

תקציר

בערעור גליקמן נ' איזביצקי, המערערים, אפרים ושושנה גליקמן, ביקשו לבטל הסכם משנת 1989 עם המשיבים יצחקי ורונית איזביצקי בדבר מכירת זכויותיו של גליקמן בחלק מחלקה חקלאית במושב שילת. בית המשפט קמא המקורי דחה את טענתו של גליקמן, בקובעו כי שני הצדדים הבינו שההסכם כרוך בקשיים בהעברת זכויות מול מינהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית, ולכן ההעברה מותנית בקבלת האישורים הנדרשים. חרף שחלפו עשרים שנה מבלי שתנאי זה התקיים, לא מצא בית משפט קמא כי חלף זמן סביר לביטול ההסכם. בערעור נקבע כי אכן חלפה התקופה הסבירה לקיום תנאי ההשעיה, וההסכם בטל לפי סעיף 29 לחוק החוזים. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי גליקמן לא מנע את קיום התנאי וציינה כי המינהל לא יאשר את ההעברה בשל מדיניותו נגד פיצול עיזבונות. בעקבות זאת בוטל ההסכם, שחייב את איזביצקי להחזיר את שטח החממה לגליקמן, ואילו גליקמן חייב להחזיר לאיזביצקי את מחיר הרכישה בתוספת ריבית. בית המשפט גם התיר תביעות פוטנציאליות נוספות של שני הצדדים הקשורות לשיפור או לשיקולים כספיים אחרים. בנוסף, חויב איזביצקי לכסות את הוצאות הערעור ושכר הטרחה של גליקמן.