ע"א 4624/24

תקציר

ערעורו של המערער על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו שלא לפסול עצמו מתביעתו נדחה. הערעור עסק בהליכים משפטיים הנוגעים למערער ולמשיב בנוגע לילדיהם הקטינים וצורף במקורו להחלטת המחלקה לשירותים חברתיים להכריז על הקטינים כנזקקים מחשש להתנהלותו של המערער. בעיצומה של התדיינות משפטית מתמשכת, ביקש המערער צווים שונים מבית המשפט, לרבות העברת הילדים לחזקתו, תוך האשמת המשיב בהסתת הילדים נגדו. בתי המשפט פסקו נגד בקשותיו של המערער, תוך ציון טעמים פרוצדורליים וראיות להתנהגותו השלילית. עתירה לפסילת בית המשפט נדחתה משום שאי שביעות רצונו מהחלטות קודמות לא הצדיקה הטיה שיפוטית או חשש למשוא פנים. בית הדין קבע כי החלטות קודמות, לרבות פסק דין מיום 19.3.03 והחלטה מיום 15.4.09, התקבלו באופן תקין ובהסכמת המערערת בדבר פיטורים פרוצדורליים. בית המשפט שב והדגיש כי אמות מידה משפטיות ספציפיות לפסילת שופטים על בסיס חשש למשוא פנים לא התקיימו, וההחלטות התייחסו לתקינות פרוצדורלית ולא להטיה אישית. גם פסיקת ההוצאות כנגד המערערת לא נתפסה כעילה לפסילה שיפוטית. בית המשפט שב והדגיש כי כל אי שביעות רצון מפסקי דין צריכה להיעשות באמצעות הליך ההתנגדות המשפטי המבוסס ולא לבקש פסילה. משכך, נדחה ערעורו של המערער לפסילה, ללא הוצאות נוספות.