ע"א 3684/15

תקציר

פסק הדין מתייחס למערכת מורכבת של עסקאות הנוגעות לחלקת קרקע בקריית אתא. המערערת רכשה חלקים מהחלקה ממשפחת באבא בשתי עסקאות נפרדות בשנת 1995, אשר נרשמו מאוחר יותר בשנת 1997. 6/16 החלקים הנותרים של החלקה היו בבעלות אניסה, שנפטרה בשנת 2000. אניסה קיבלה חלקים אלה מבעלה המנוח, אליאס, בייפוי כוח בשנת 1969. זכויותיה של אניסה חולקו בינה לבין יורשיה על פי צו ירושה. מאוחר יותר תבעה אניסה לרשום את עצמה כבעלים של 6/16 חלקים מהחלקה, שהוענקה ביולי 1996. הייתה מחלוקת באשר לעיתוי עסקת מכר בין אניסה לבין המערערת, כאשר המערערת טענה שהיא התרחשה בינואר 1995 והמשיבים טענו שהיא בוצעה בינואר 1996. בית המשפט קיבל את גרסתו של האחרון. בנוסף, אניסה התקשרה גם בעסקת מתנה, בה העבירה את זכויותיה בחלקה לשני נכדיה, המשיבים, בחודש אוגוסט 1995. המערערת ערערה על תוקפה של עסקת מתנה זו ולחילופין הציעה מועד מאוחר יותר לביצועה. בית המשפט בחר שלא לרדת למכלול נבכי העסקאות, אלא התמקד בתחרות בין עסקת המכר לבין עסקת המתנה בנוגע לזכויות ב-3/16 חלקי החלקה הנותרים. בית משפט קמא קבע כי עסקת המתנה קדמה לעסקת המכר ועל פי דיני המקרקעין נתנה עדיפות לראשונה. עם זאת, ערכאת הערעור לא הסכימה, קיבלה את הערעור ופסקה לטובת המערער. השופטים הבהירו כי עסקת מתנה מחייבת קיבול, דבר שלא התרחש לפני ספטמבר 1996, ובכך הופכת עסקת המכר להסכם הקודם. יתר על כן, המשיבים לא יכלו לטעון להגנת דיני המקרקעין שכן עסקת המתנה הייתה ללא תמורה. כן נדונו טענות נוספות בדבר תחרות הזכויות ותוקפה של המתנה לקטין. השופטים הסכימו כי יש לקבל את הערעור, והמערער זכאי להירשם כבעלים של 3/16 חלקי החלקה הנוספים. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות המערער בשתי הערכאות, בסך של 30,000 ₪.