מ"ת 38554-08-13

תקציר

בית המשפט הורה על מעצרם של שני המשיבים, עלי דסוקי ומאהר, עד תום ההליכים המשפטיים נגדם באשמת רצח, קשירת קשר לביצוע פשע (שוד בנסיבות מחמירות), נשיאת נשק ונשיאת תחמושת. הראיות שהוצגו על ידי המבקש כללו שיחות בין המשיבים לבין סוחר נשק בנוגע להשגת תחמושת, עדויות של עדי ראייה, איכוני טלפונים, שיחות בין המשיבים ושיחותיהם עם מודיעים בתא. השיחות עם סוחר הנשק, מחמוד, הצביעו על נחישותם של המשיבים להשיג נשק ותחמושת כעשרה ימים לפני האירוע. המיקומים הסלולריים מיקמו את המשיבים בסמוך לזירת הפשע בעת השוד והרצח. לשני המשיבים עבר פלילי עשיר, לרבות הרשעות בניסיון לשוד ונשיאת נשק שלא כדין. שיחת הטלפון בין המשיבים, שלושה ימים לאחר מעצרו של חשוד, הצביעה על חששם וחששם. בנוסף, זכות השתיקה של המשיבים במהלך החקירות, יחד עם הראיות הנסיבתיות, יצרו ראיות לכאורה נגדם. בית המשפט הכיר במגבלותיהן של עדויות עדי ראייה באירועים אלימים, אך מצא את תיאורי היורה בלתי עקביים ובעלי ערך ראייתי מוגבל. בית המשפט ניתח גם את הפוטנציאל הראייתי של ראיות אחרות, כגון אזכור מזוודה, תנועות ידיים במהלך תרגיל חקירה והרישום הפלילי של המשיבים. התמונה הכוללת הציגה תשתית מספקת של ראיות לכאורה כדי להצדיק את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים. זאת ועוד, בית המשפט לא מצא חלופה למעצר, בהתחשב באופי העבירות, בהתנהגותם של המשיבים בעבר ובסכנה לשיבוש הליכי משפט. עברם הפלילי של המשיבים ונסיבות העבירות הנוכחיות הצביעו על סכנה ברורה וחמורה, ולכן אין צורך בדו"ח שחרור או מעצר. ההחלטה התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ובהתבסס על עקרון החירות, במטרה לצמצם את הפגיעה בחירותם של המשיבים טרם הרשעתם.