ת"א 44623-01-18

תקציר

השופט קבע כי טענות הנתבע כי העסקה המדוברת הייתה הלוואה ולכן בטלה לפי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, או שמדובר בזיוף, תרמית או קנוניה, לא הוכחו. הראיות הראו כי החתימות על השיקים היו אותנטיות, וטענותיו הכלליות והבלתי מבוססות של הנתבע לא היו משכנעות. השופטת גם לא מצאה כל הצדקה לטענות הנתבע כי התובע לא היה מחזיק ראוי בשיקים, או כי הם לא היו סחירים, וכי נפל כשל בתמורה. גרסת התובע לאירועים נתמכה בראיות, לרבות חוות דעת מומחה בדבר אמיתות החתימות, בעוד הנתבע לא הביא ראיות מספיקות מעבר לעדותו שלו לביסוס טענותיו. משכך, קיבלה השופטת את תביעת התובע במלואה והורתה לנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הנקובים בשיקים, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בנוסף לשכר הטרחה בתיק ההוצאה לפועל. פסק הדין חידש את ההליכים בתיק הוצאה לפועל מס' 526400-11-17 אם חלו עיכובים, והמזכירות הונחתה לשלוח את פסק הדין לעורכי הדין של שני הצדדים.