רע"פ 1422/06

תקציר

בבית המשפט לתעבורה בתל אביב-יפו הואשם המבקש בנהיגה בשכרות ובנהיגה רשלנית, לאחר שנהג בהסעה בתל אביב בעודו שיכור עם ריכוז אלכוהול בדם של 159 מ"ג ל-100 מ"ל. לאחר שהורשע על פי הודאתו, נגזרו עליו תחילה שנה של פסילת רישיון, חודשיים פסילה על תנאי שירוצו במקביל, שישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, פסילה נוספת על תנאי בעבירות עתידיות וקנס של 2,000 שקל. המשיב ערער וטען כי העונש חורג מהמינימום החובה של שנתיים פסילה בגין נהיגה בשכרות לפי סעיף 39א לפקודת התעבורה. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, קבע כי אין נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה והדגיש את הצורך בהקפדה על החוקים נגד נהיגה בשכרות, במיוחד עבור נהגים מקצועיים. כתוצאה מכך, הותאם העונש לשנתיים פסילה. המבקש ביקש רשות ערעור, בטענה שבית המשפט המחוזי חרג ממנו, אך זו נדחתה, שכן אין שאלה משפטית משמעותית או נסיבות חריגות המצדיקות ערעור. בית המשפט אישר כי הפיקוח המקורי לא התיישב עם האינטרס הציבורי להרתיע מפני התנהגויות נהיגה מסוכנות, ובכך החמיר את עונש המינימום הראשוני כמתאים בהתחשב בחומרת העבירה.