בג"צ 5429/91

תקציר

השאלה שעמדה בפני בג"ץ הייתה האם על פי החוק המוסלמי, הקאדי (שופט) או האמאם הוא הרשות הרושמת נישואי מוסלמים. העותר, אימאם, טען, כי רק אימאם יכול לשמש כרשם נישואין וכי מינויו של הקאדי למי שאינו אימאם אינו תקף. המשיבים טענו כי לקאדי יש סמכות למנות רשם נישואין, שאינו צריך להיות אימאם. בית המשפט קבע כי החוקים הרלוונטיים – פקודת הנישואין והגירושין (רישום) ודיני המשפחה העות'מאניים – סותרים. בעוד הראשון קבע כי רישום נישואין מוסלמיים צריך להיעשות על ידי האמאם, האחרון הטיל משימה זו על הקאדי או על ממלא מקומו. בית המשפט פירש את החוקים לטובת חוק המשפחה העות'מאני, שכן הוא נחקק מאוחר יותר. עוד נמצא כי תפקידו של הקאדי כעורך הנישואין עולה בקנה אחד עם תפקידו כרשם הנישואין ואילו תפקידו של האמאם בטקס הנישואין הצטמצם לניהול תפילות. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי סמכותו של הקאדי במינוי רשם נישואין אינה מוחלטת וכפופה לדרישות המשפט המנהלי הישראלי והדין המוסלמי. הפיקוח השיפוטי על מינוי זה היה בידי בג"ץ. במקרה הספציפי, בית הדין לא מצא כל פגם במינויו של המשיב כרשם נישואין, למעט העובדה שהוא אינו אימאם. לפיכך נדחתה העתירה, והעותר חויב בהוצאות המשיב.