ת"א 1284/99

תקציר

התובעים הגישו תביעה נגד הנתבע בגין ליקויים שנמצאו ברכוש המשותף ובדירות שנרכשו מהנתבעת. הנתבעת תבעה את החברה שבנתה את הדירות ואת האדריכל שתכנן אותן. השאלות העיקריות הן: (1) כיצד מחשבים את הפיצוי המגיע לתובעים בגין האיחור במסירת הדירות, (2) האם נציג הבית המשותף מוסמך לתבוע פיצוי בגין ליקויים ברכוש המשותף, (3) הדין בדבר הסכמת דייר שחתם על מסמך המאשר את שביעות רצונו לאחר תיקונים, ו-(4) מה התחייב הנתבע למכור לתובעים. באשר לפיצוי בגין האיחור, קבע בית המשפט כי יש לראות את המועד החוזי למסירת החזקה כדחוי בשלושה חודשים לפחות, והתובעים זכאים לפיצוי המוסכם, אם בכלל. בשאלה האם התובעים זכאים להשבת דמי השכירות ששולמו, קבע בית המשפט כי כוונת הצדדים בהסכמתם להפרה חוזית היא שהנפגע יהיה פטור מהוכחת נזקו ושיעורו. לפיכך, תביעת התובעים נדחית. באשר לסמכותו של נציג הבית המשותף לתבוע פיצויים, קבע בית המשפט כי על התובעים להוכיח כי הודיעו על הליקויים תוך זמן סביר וכי קיים קשר סיבתי בין הסתרת המידע לבין החוזה שנחתם עם הנתבע. לבסוף, באשר לטענת דיירים שחתמו על מסמך שביעות רצון, קבע בית המשפט כי החתימות רק מצביעות על כך שבוצעו תיקונים, ושאלות עובדתיות נותרו לבירור בעניין זה.