ת"א 41269-07-14

תקציר

התובע, הסובל משיתוק מוחין עקב לידה קשה, תבע שלושה בתי חולים בגין רשלנות באירועים סביב לידתו, שגרמו לכאורה למצבו. הטענה הראשונה הייתה כי הנתבעים סירבו לאשפז את אמה של התובעת ללידה לפני שאושפזה בסופו של דבר בבית החולים הנתבע השלישי. הטענה השנייה הייתה כי בית החולים הנתבע הראשון התרשל בטיפול הרפואי שניתן ליולדת ולתובעת לאחר לידתו. השופטת מצאה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את הטענה הראשונה, שכן השתלשלות האירועים הנטענת שהובילה לאשפוזה של היולדת בבית החולים הנתבע הראשון לא הייתה אמינה. באשר לתביעה השנייה, מצאה השופטת כי הטיפול הרפואי שניתן על ידי בית החולים הנתבע הראשון לאחר שאמה של התובעת אושפזה היה תקין ובהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל. עוד קבעה השופטת כי התובעת לא הצליחה להוכיח כל נזק ראייתי שיעביר את נטל השכנוע אל הנתבעים. יתר על כן, התובע לא ביסס קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת לבין נזקיו. בנוסף, דחתה השופטת את הטענה של היעדר הסכמה מדעת ואת הטענה להפרת חובה חקוקה לפי חוק זכויות החולה, שכן החוק לא היה בתוקף בעת לידתה של התובעת. משכך, דחתה השופטת את התביעה כולה והורתה לתובע לשלם לכל אחד מבתי החולים הנתבעים 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, בנוסף לנשיאה בהוצאות המשפט.