רע"פ 6691/20

תקציר

המבקש, שהורשע בשורה של עבירות, בהן כניסה ופריצה למקום מגורים, קשירת קשר, זיוף סימני זיהוי של רכב וסיוע לרכב בביצוע עבירה, ביקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת בדבר חומרת עונשו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על פסק דינו של בית משפט השלום בטבריה, שהטיל עליו 16 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נוספים, בהתאם להסדר טיעון. המבקש טען כי עונשו היה צריך להיות דומה לזה של בת זוגו, שכן חלקה של האחרונה בעבירות היה משמעותי יותר. עם זאת, בית המשפט קבע כי עברו הפלילי העשיר והמכביד של המבקש, אשר העיד על היעדר הרתעה, מצדיק את העונש שהוטל. גם הסדר הטיעון, שקבע רף מקסימלי של 16 חודשי מאסר, נלקח בחשבון. בקשת רשות הערעור נדחתה, שכן גזר הדין היה בטווח המוסכם, והנסיבות לא עוררו סוגיות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית או גרמו עוול קיצוני. בנוסף, בתי המשפט הכירו באירוע הטרגי של ההפלה של אשתו של המבקש, אך לא מצאו בו די כדי לגבור על שיקולים עונשיים אחרים.