עמ"נ 7395-12-13

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה לעיון חוזר בתוצאות הבחירות ובערעור שבא בעקבותיה. הבקשה המקורית לעיון חוזר התבססה על פגמים לכאורה בהליך ההצבעה, כמפורט בסעיף 96א לחוק הבחירות, הנוגעים לפסילת קולות בכמה קלפיות בשל בעיות לכאורה. עם זאת, הראיות שהוצגו על ידי משקיף המערערת, מר כץ, לא התבססו על ידע אישי ולא עמדו ברף הראיות לכאורה הנדרש. לגבי קלפי 39 לא נמצאה כל אינדיקציה לפסילת קולות למערער, וחלה חזקת התקינות המינהלית. לגבי קלפיות 41 ו-58, עדותו של מר כץ הייתה עדות שמיעה ולא הוכיחה די הצורך פגמים כלשהם. בית המשפט דחה גם את הטענה כי מינהל הבחירות אילץ את ועדת הבחירות לפסול קולות מסוימים. בפרוטוקולים של ישיבות הוועדה לא נמצאו ראיות לכפייה, והטענה לא הייתה משכנעת, במיוחד בהתחשב במומחיותם המשפטית של חלק מחברי הוועדה. יתר על כן, החלטת הוועדה להכשיר בדיעבד חלק מההצבעות השנויות במחלוקת באסיפה מאוחרת יותר נקבעה כפסולה, שכן היא נעדרת בהירות וודאות, והחלטות כאלה צריכות להתקבל תחת לחץ ביום הבחירות, כך קבע בית המשפט העליון. ככלל, הערעור, שהסתמך במידה רבה על הטיעונים שהוצגו בבקשת העיון החוזר, נדחה גם הוא מחוסר ראיות מספיקות. המערערים חויבו לשלם למדינה הוצאות בסך 5,000 ₪ בגין ייצוג המשיב מס' 2 והוצאות בסך 5,000 ₪ למשיב מס' 3. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 22.12.2013.