בג"צ 403/85
פסק-דין עליון
תקציר
העתירה קוראת תיגר על הארנונה שמטילה הרשות המקומית על מבנים שאינם למגורים, בטענה שהיא בלתי סבירה באופן מהותי. בג"ץ קבע כי לרשויות המקומיות יש שיקול דעת לקבוע את תעריפי הארנונה, ובית המשפט אינו יכול לכפות את עמדתו שלו בנושא. בית המשפט הכיר בהעלאת המסים המשמעותית אך לא השתכנע כי היא אינה מוצדקת, במיוחד נוכח היעדר נתונים כספיים מקיפים והצורך להשוות את העלייה לפרקטיקה של רשויות מקומיות אחרות. על העותרים הוטל נטל ההוכחה והם לא הצליחו לשכנע את בית המשפט כי ההחלטה אינה סבירה עד כדי חוסר צדק. עוד הודגש בפסק הדין כי בעוד שלרשויות המקומיות יש שיקול דעת לגבי שיעורי המס, יש מגבלות, והעלאה עלולה להיות בלתי סבירה בנסיבות מסוימות. עם זאת, במקרה זה, לא היו בידי בית המשפט ראיות מספיקות כדי להסיק מסקנה כזו. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותרים חויבו לכסות את הוצאות המשיבים. השופט שמגר, השופט ברק והשופט גולדברג הסכימו עם פסק הדין.
חקיקה מקושרת
בג"צ 403/85 פולגת תעשיות בעמ נ' עיריית קרית גת, עליון (9.7.1986)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.