ת"א 67819-06-20

תקציר

הדיון נסוב סביב מודעה שפורסמה בעמוד הראשון של עיתון, ובמיוחד הכותרת "'תתבייש לך' סמיון שבע שקל: התגלה כהומופוב פתטי". התובע טען כי הפרסום ייחס לו הומופוביה המהווה לשון הרע. הנתבעים טענו כי מדובר בהבעת דעה ולא בהצהרת עובדות. בית המשפט הסכים כי הפרסום אכן מהווה לשון הרע, שכן הוא מציג את התובע כדמות שלילית ובעלת דעות קדומות, אך רק הכותרת נחשבה לשון הרע ולא הכתבה עצמה. בית המשפט בחן האם לנאשמים קיימות הגנות כלשהן על פי החוק. נקבע כי הפרסום אינו מזכה בהגנת "האמת שדיברתי", שכן הנתבעים לא הביאו ראיות מספיקות לכך שדברי התובע אכן היו הומופוביים. בית המשפט בחן גם האם הפרסום נופל תחת הגנת "תום הלב" ומצא את סעיף 15(6) לחוק רלוונטי. סעיף זה מתייחס לביקורת על יצירה או פעולה המוצגת בפומבי וכולל הבעת דעה על אופיו או מעשיו של הנפגע שהתגלו באותה עבודה או פעולה. בית המשפט הגיע למסקנה כי הכותרת, שנקראה בהקשר של הפרסום כולו, נראתה כדעתו השלילית של הכותב על התנהגותו של התובע, ולפיכך קמה לנתבעים הגנת תום לב. זאת ועוד, ציין בית המשפט כי התובע, בהיותו איש ציבור, ואופי הפרסום, שהיה תגובה לסרטון שלו, הובילו למסקנה כי הפרסום היה סביר ואינו חורג מגבולות תום הלב. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובע חויב בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 23,000 ₪. סכום זה נומק בשל האופי המופרז של תביעתו של התובע והתנהלותו לאורך כל ההליך המשפטי. בית המשפט הדגיש כי תפקידו אינו להכתיב את טעמה והגיונה של התקשורת אלא לאזן בין חופש הביטוי להגנה מפני לשון הרע, ולהכריע בסופו של דבר לטובת הנתבעים.