ע"פ 2521/08

תקציר

הערעור מתייחס לפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים, אשר הרשיע את המערער בנהיגה בזמן פסילה ובנהיגה ללא ביטוח. בית משפט קמא גזר על המערער 14 ימי מאסר, שלוש שנות מאסר על תנאי, שלושה חודשי פסילת נהיגה וקנס בסך 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר. בא כוח המערער ערער בבקשה לבטל את תקופת המאסר, בטענה כי מדובר בעבירה ראשונה וכי המערער הוא אדם צעיר, נורמטיבי ללא עבר פלילי. בעוד המשיב ביקש לדחות את הערעור, תוך שהוא מבקש עונש מרתיע. ערכאת הערעור קיבלה חלקית את הערעור וביטלה את רכיב המאסר בפועל. תחת זאת, היא הטילה עונש מאסר על תנאי, מתוך הכרה בצורך בענישה פרטנית והכרה בנזק הבלתי מידתי של מאסר בפועל במקרה זה. היעדר עבר פלילי של המערער ואופי העבירה הביאו את בית המשפט למסקנה כי אין צורך בעונש מאסר סמלי. יתר רכיבי העונש נשמרו, ובהם פסילת נהיגה, קנס ומאסר מותנה אם המערער ישוב ויפגע בתוך שלוש שנים. פסק הדין הדגיש את חשיבות התאמת העונשים לנסיבות הפרטניות ואת הפגיעה הבלתי מידתית של תקופת מאסר קצובה, במיוחד עבור עבריינים בפעם הראשונה.