ע"א 1071/04

תקציר

הערעור עוסק בחוזה שנחתם בין קיבוץ טירת צבי לבין אחת מחברותיו, עליזה פרידמן, וארבעת ילדיה, בנוגע להגדרת והיקף הפיצויים שחברי הקיבוץ נדרשו להחזיר לקיבוץ או שנותרו רכושם, וכן בעניינים אישיים נוספים. מטרת החוזה הייתה ליישב חלק מהמחלוקות באמצעות הסכמה ולנסות ליישב את השאר באמצעות פיוס. הצדדים מינו יועצים משפטיים ונתנו להם 45 יום לגבש פתרון, שלאחריהם יוכל כל צד לפעול כראות עיניו. הקיבוץ היה אמור להסדיר כמה עניינים אישיים הקשורים למשפחת פרידמן ולקבל כספים מפרידמן. החוזה איפשר לפרידמן לנכות סכומים מהכספים שהועברו לקיבוץ לצורך קבלת ייעוץ משפטי. בהמשך הגישו פרידמן וילדיה תביעה נגד הקיבוץ בעניין השילומים. הקיבוץ טען כי החוזה פקע או בטל חלקית, וביקש להחזיר את הסכומים שנוכו על ידי פרידמן עבור שכר טרחת עורך דין. פרידמן טען כי מטרת החוזה הייתה להסדיר עניינים כספיים, לרבות שכר טרחה, עד לקבלת החלטה בדבר השילומים. בית משפט השלום דחה את התביעה, מה שהוביל את הקיבוץ לערער. ערכאת הערעור נדרשה להכריע האם הסכומים שנוכו על ידי פרידמן לצורך ייצוג משפטי בתביעה נגד הקיבוץ יכולים להיחשב כ"סכומים לצורך ייעוץ משפטי" על פי החוזה. בית המשפט בחן את לשון החוזה, ומצא כי המונח "ייעוץ משפטי" יכול להיות גם "ייצוג משפטי". הפרשנות המילולית נתמכה גם בחלקים אחרים של החוזה ובנסיבות כריתתו. בית המשפט פירש את החוזה על פי תכליתו, ומצא כי הצדדים התכוונו להגיע להכרעה בגורל השילומים, בין אם באמצעות הידברות, בוררות או בית משפט. משכך, תכליתו העיקרית של החוזה לא הצטמצמה לגישור. בית המשפט בחן גם את התנהגות הצדדים לפני שהקיבוץ ביטל את החוזה, וקבע כי טענת הקיבוץ כי פרידמן הפר את החוזה לא הייתה כנה, אלא ניסיון להתערב בניהול התביעה המשפטית על ידי משפחת פרידמן. הסכמת הקיבוץ לממן ייעוץ משפטי חלה גם על ייצוג משפטי. לפיכך, פרידמן יכול היה לנכות את הסכומים עבור הגשת וניהול התביעה המשפטית נגד הקיבוץ. פסק דינו של בית משפט השלום התקבל, והערעור נדחה. הקיבוץ חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. המשנה לנשיא ניסים ממן והשופט אברהם אברהם הסכימו עם פסק הדין. לממלא מקום הנשיא מנחם בן-דוד הייתה דעה שונה.