ת"א 26743-03-10

תקציר

התביעה והתביעה שכנגד נובעות מהסכם זיכיון להפעלת קפיטריה ומזנון מזון מהיר בחנות התובעת בנצרת. התובעת טענה כי הנתבעת הפרה את ההסכם בכך שלא הפעילה את העסק, סיפקה פוליסת ביטוח ודאגה לאישורים הנדרשים ממשרד הבריאות. התובע תבע פיצויים בגין הפרת חוזה, דמי שכירות שלא שולמו, אובדן הכנסות ופגיעה במוניטין. מנגד, הנתבע טען כי התובע הוא זה שהפר את ההסכם בכך שמנע ממנו להפעיל את העסק לאחר שלושה ימים בלבד. הנתבע טען גם לאובדן רווחים, הוצאות שנגרמו ועוגמת נפש. לאחר בחינת הראיות והעדויות, מצא השופט כי שני הצדדים הפרו חלקית את ההסכם. התובע אכן מנע מהנתבעת להפעיל את העסק, דבר שהיווה הפרה יסודית שהצדיקה את ביטול ההסכם על ידי הנתבעת. עם זאת, הנתבעת גם הפרה את ההסכם בכך שלא סיפקה פוליסת ביטוח במועד. אך מאחר שהתובעת לא ביטלה את ההסכם בשל כך ואף בחרה שלא להודיע לנתבעת, היא לא הייתה זכאית למלוא הפיצויים מהנתבעים בגין הפרה זו. השופט פסק לתובע פיצוי מוסכם בסך 10,000 ₪ בגין הפרת הנתבע, אך הפחית אותו מהסכום הנתבע, בהתחשב במשכה הקצר של ההפרה ובהפרתו של התובע לאחר מכן. השופטת דחתה את טענות התובע בגין דמי שכירות שלא שולמו ופגיעה במוניטין כבלתי מוכחות ומשום שהתובעת עצמה הפעילה את העסק זמן קצר לאחר סילוק הנתבע. עוד קבע השופט כי התובע לא הוכיח חוב בגין מוצרים שנרכשו. באשר לתביעתו שכנגד של הנתבע, פסקה לו השופטת סך של 10,920 ₪ בגין הוצאות מיותרות שנגרמו בהכנת העסק, ו-69,168 ₪ בגין אובדן הכנסה צפוי, בהתבסס על נתוני המכירות של התובע עצמו. בנוסף, פסקה השופטת לנתבע 20,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו עקב התנהלות התובע. בעקבות זאת חויבה השופטת לשלם לנתבע 90,088 ₪, סכום המשקף את ההפרש בין שכר התובע לתגמול הנתבע, לצד 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, אחרת יצטברו הפרשי הצמדה וריבית.