תלה"מ 55262-06-20

תקציר

להלן החלטת בית המשפט בדבר המשך השימוש ברכב ליסינג הנמצא כיום בידי תובע לאחר פרידת הצדדים. באשר לבקשת התובע כי הנתבע ירכוש את הרכב וישמור על הסטטוס קוו או על ההסכם המשתמע ביניהם במהלך חייהם המשותפים, מצא בית המשפט כי אף אחד מהצדדים אינו יכול להרשות לעצמו לרכוש את הרכב, וכי הצעת התובעת תגדיל את התשלומים החודשיים של הנתבעת פי 4.5. מכירת הרכב, לעומת זאת, תקיים את ההתחייבות שנלקחה במהלך תקופת החיים המשותפים ותשקף את השלמת החכירה מבלי לשנות את התחייבויות הצדדים. לפיכך, בקשת התובע נדחתה במישור הנכס. אשר לבקשת המזונות, בית המשפט הכיר בצורך של התובע והילדים הקטינים להשתמש ברכב לחיי היומיום שלהם, במיוחד לאור מיקומם. בית המשפט הדגיש כי לנתבע זכויות מוגבלות ברכב, שלא היה בבעלותו, וכי הצעת התובע תשנה את תנאי העסקה המקורית. תחת זאת, קבע בית המשפט כי יש למכור את הרכב, ולהשתמש בתמורות, לאחר תשלום לחברת הליסינג, לרכישת רכב חלופי לשימושו של התובע, דבר המשקף איזון אינטרסים זמני. עוד ציין בית המשפט כי אין בערכו הנוכחי של הרכב כדי להגדיל את חבות הנתבע למזונות, התלויה בהכנסתו וביכולתו, וכי הדבר כבר הוכרע בפסק דין קודם בעניין תחזוקה זמנית. טענות הצדדים בדבר פירעון הלוואה לאביו של הנתבע יתבררו במהלך שמיעת ההוכחות. כל צד היה אחראי להוצאותיו, וההחלטה הייתה אמורה להימסר לשני הצדדים על ידי המזכירות.