ת"א 51065-11-16

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בבקשה לדחיית הגשת ראיות בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף. הנתבע, הנתבע בגין נזקים, ביקש עיכוב בהצגת הראיות עד לאחר שהתובע הציג את טענותיו. אמנם הדבר נוגד את הכללים הפרוצדורליים המקובלים, אך השופט פסק לטובת הנאשמים וקיבל את בקשתם החריגה ביותר. המפתח לפסק הדין היה האמונה כי הדחייה תשרת טוב יותר את השאיפה לגילוי האמת, שהיא מטרה מרכזית של מערכת המשפט. בקבלת החלטה זו שקל השופט מספר גורמים. אלה כללו חוסר פירוט בגרסת הצד השלישי לאירועים, א-סימטריה משמעותית במידע בין הצדדים וההשפעה הפוטנציאלית של חשיפת חומרי חקירה בשלב זה של התיק. השופט התייחס גם למספר פסקי דין קודמים, בהם פסק דין סויסה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, אשר קבע תקדים להתרת דחיות כאלה בנסיבות חריגות. פסק דין זה מעניק שיקול דעת רב יותר לבתי המשפט הפרוצדורליים לפסוק בצווי הצגת ראיות, תוך שימת דגש על רדיפת האמת והצדק. הוא מהווה איזון בין זכויות פרוצדורליות לבין הצורך לחשוף את העובדות, כאשר השופט סבור כי במקרה זה התועלת עולה על הפגיעה הפוטנציאלית בזכויות התובע. בסופו של דבר, הורה השופט כי תצהיר החקירה ותמלילי החקירה של הנתבע יימסרו לצד השלישי לאחר עדותו, ובכך יהוו ניצחון לבקשת הנתבע.