עת"מ 14635-02-15

תקציר

העותר, אזרח סודאן, ביקש לערער על ההחלטה להעבירו למרכז מגורים לפי תיקון מס' 5 לחוק למניעת הסתננות. השאלה המרכזית שעוררה העתירה הייתה האם אמת המידה למתן צו עיכוב ביצוע היא סבירה בנסיבות העותרת. העותר טען כי הוא מבקש מקלט מדיני מדארפור שבסודן ונמלט מהמדינה בשל סכנת חייו שם. בית המשפט מצא כי טענת העותר כי נשקפת סכנה לחייו הייתה אמינה וכי החלטת המשיב, שלא התחשב בכך, הייתה בלתי סבירה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי קריטריון הוותק שקבע המשיב להעברת מסתננים למרכז אינו סביר. מטרת החוק הייתה למנוע השתקעות בישראל, והיה סביר יותר להוציא תחילה צווי עיכוב ביצוע למסתננים פחות ותיקים. בנוסף, מתח בית המשפט ביקורת על כך שהמשיב לא טיפל בבקשות המקלט בהקדם. העותר הגיש בקשת מקלט מספר חודשים לפני מתן צו השהייה, אך זו טרם טופלה. לו טופלה הבקשה בהקדם, ייתכן שהעותר היה מקבל מעמד פליט וצו השהייה היה בלתי חוקי. בסיכומו של דבר, קיבל בית המשפט את העתירה, ביטל את צו השהייה והורה למשיב לשאת בהוצאות העותר.