ה"פ 42173-11-14

תקציר

פקודת החברות מאפשרת ביטול מחיקה של חברה ורישומה מחדש, בתנאי שהבקשה הוגשה בתוך 20 שנה מיום המחיקה והתקיימו תנאים מסוימים. אחד התרחישים בהם עשויה להתרחש מחיקה מבוטלת הוא כאשר חברה המשיכה בעסקיה או הייתה פעילה בעת מחיקת שמה. תקנות האגרות פוטרות חברות כאמור מתשלום אגרות עבור התקופה שלאחר הפסקת פעילות החברה עד לביטול המחיקה, אם ההחייאה, היא לצורך ביצוע פעולות הנדרשות על פי דין – אך לא אם ההחייאה, היא לצורך המשך פעילות החברה. במקרה זה, ביקשו המבקשים - יורשי בעלי המניות בחברה שירשו את הזכויות בחלקת קרקע - לבטל את מחיקת החברה לצורך פירוקה והעברת הזכויות במקרקעין לעצמם. לטענתם, יש לפטור אותם מתשלום אגרות, שכן ההחייאה, שלא לצורך המשך פעילות החברה. עם זאת, בית המשפט קבע כי הוראת הפטור אינה חלה על נסיבותיהם של המבקשים, שכן ההחייאה הייתה לטובת בעלי המניות ולא דרישה על פי החוק. עוד טענו המבקשים כי יש להעניק להם פטור לפי סעיף אחר בתקנות האגרות, אך בית המשפט דחה טענה זו וציין כי הדבר יהפוך את הסעיף הקודם לחסר משמעות. יתר על כן, בית המשפט סירב להפחית מסכום האגרה וציין כי המבקשים הפכו לאחראים למצבה של החברה עם ירושת המניות בשנת 1996, ועיכובם בהחייאת החברה והסדרת הזכויות במקרקעין היה מיותר. לפיכך, הורה בית המשפט על החייאת החברה עם תשלום מלוא סכום האגרה. ההחלטה גם פירטה את השיקולים בעד ונגד תשלום אגרה במקרים כאלה, תוך הדגשת הצורך לאזן בין האינטרסים של הצדק ולהימנע ממצבים בלתי הוגנים.