ת"א 32189-10-15

תקציר

פסק הדין מקבל את התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד. הנתבעים חויבו לשלם לתובע סך של 183,222 ₪ כולל מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק החל מיום 1.7.2015. סכום זה מהווה 50% מהעמלה שהרוויחו הנתבעים מעסקת נדל"ן אליה הפנה אותם התובע. כן מצווים הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לעורך דינו של התובע שכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.55% מהסכום הנ"ל, בצירוף סכום שכר הטרחה ששילם התובע, לרבות מע"מ, הצמדה וריבית. התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים, בה נטען כי התובע השמיץ אותם וגרם להפרת חוזה, נדחית מחוסר ראיות. הנתבעים חויבו לשלם לתובע את שכר טרחת עורך הדין בגין התביעה שכנגד, בסך 22,000 ₪ כולל מע"מ, הצמדה וריבית. השופט קבע כי התקיימו במקרה זה הדרישות המהותיות לחוזה מחייב, כהגדרתן בחוק החוזים. הייתה הצעה, קבלה, סופיות וודאות, כפי שעולה מעדותו של התובע וממסרים שאינם שנויים במחלוקת בין הצדדים. גרסאותיהם השונות של הנתבעים לאירועים והראיות מצביעות על כך שהובטחו לתובע 50% מהעמלה, והוא הסתמך על הבטחה זו. הטענה החלופית לפיה הושג הסכם על סכום מופחת נדחית. באשר לתביעה שכנגד בגין לשון הרע, קבע השופט כי התבטאויות התובע, אשר פגעו לכאורה בשמם הטוב ובעסקיהם של הנתבעים, לא הוכחו כמהוות לשון הרע כהגדרתה בחוק איסור לשון הרע. זאת ועוד, תצהירי הרוכשים, שהוגשו כראיה, לא תמכו בתביעה שכנגד, והנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם.