עת"מ 1656/06

תקציר

העותרת, הבעלים היחיד של שתי חלקות קרקע ברעננה, ביקשה לבטל את "הפקעת" רכושה על ידי עיריית רעננה לפני כ-35 שנה. היא טענה כי ההפקעה אינה חוקית וכי אולצה לחתום על מסמכי ההעברה, וביקשה להשיב לה את זכויותיה בחלקות. לחילופין, ביקשה להכריז על "מכירה ללא תמורה" כבטלה ולרשום את החלקות על שמה. המשיבים, לרבות העירייה, טענו כי ההעברה היא מכירה תמורת תמורה וכי העותרת יזמה את הליך התכנון בעצמה. בית המשפט מצא כי העותרת לא הביאה ראיות לכפייה וכי היא אכן קיבלה תמורה בגין העברת אדמותיה, בדמות זכויות קנייניות משופרות ויכולת למכור חלקות מגורים בקרקע המפותחת. עוד צוין כי העותר יזם את התכנית והפיק ממנה תועלת משמעותית. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי אין לראות בהעברה "הפקעה" אלא מכירה מרצון, וכי המטרות הציבוריות שלשמן נועדה הקרקע לא נזנחו. משכך, נדחתה העתירה, והעותר חויב לשלם לכל אחד מהמשיבים שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.