רע"א 4999/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת בנק מזרחי טפחות לחופשה לצורך ערעור על החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק פירעון חובות. הבנק ביקש לדחות תביעה שהגישו שניים מלקוחותיו, בני זוג שניצלו מסגרות אשראי מהבנק אך לא הצליחו להחזיר את מלוא הסכום. הטענה המרכזית שהעלה הבנק בבקשתו הייתה כי החלטה קודמת של רשם ההוצאה לפועל, אשר אשררה לכאורה את תביעת בני הזוג בדבר גובה חובם, היוותה מעשה של בית המשפט והייתה צריכה להביא לדחיית תביעתם הנוכחית. אולם, שופט בית המשפט המחוזי א' רומנוב דחה בקשה זו, בנימוק של היעדר אמירות ברורות וחד משמעיות שנאמרו במהלך הליכי ההוצאה לפועל. השופט רומנוב קבע כי כוונת בני הזוג מאחורי עתירתם להוצאה לפועל הייתה להפחית את חובם על סמך מכתב של נציב תלונות הציבור של הבנק, ולא לקצוב את סכום החוב. יתר על כן, השופטת ציינה כי החלטות מאוחרות יותר של ההוצאה לפועל ובתי משפט אחרים לא קבעו במפורש כי תביעתם של בני הזוג מיותרת. בקשת הבנק למתן רשות ערעור על החלטה זו נדחתה אף היא על ידי כבוד השופט, שאישר את פסק הדין הקודם והדגיש כי יש לדון בתביעות לקצבת חוב ולהכריע לגופן. פסק דין זה מחזק את התפיסה כי יש להתערב בהחלטות פרוצדורליות רק במקרים חריגים ומדגיש את החשיבות של בחינה מעמיקה לגופה של כל תביעה. הבנק חויב לשאת בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ₪.