עמ"ש 32841-07-23

תקציר

השופטים דחו את הערעור וקבעו כי המערערים לא הביאו ראיות מספיקות לעסקה ששינתה את הבעלות בשני נכסים. פסק הדין חיזק את החזקה כי רישום מקרקעין קובע בעלות, מה גם שלא היה הסכם בכתב הנוגד זאת. בעוד שההשקעות של המערערים בבית ובבית מגוריהם ארוך הטווח בו הוכרו, הסכימו השופטים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המערערים לא הצליחו להוכיח שינוי זכויות בעלות. עם זאת, השופטים התערבו חלקית בהחלטתו של בית משפט קמא בעניין השקעותיהם הכספיות של המערערים בבית. הם הורו להחזיר את התיק לבית משפט קמא לבחינה נוספת כדי לקבוע האם ערך הבית עלה בשל הבנייה של המערערים ועלות השקעות אלה. בכך יסייע בית משפט קמא להכריע בפיצוי המגיע למערערים בגין המבנים שבנו. כן הוטל על בית משפט קמא לבחון האם להעניק למערערים זכות סירוב ראשונה לרכוש את הבית, נוכח זכויות הירושה והשקעתם. למרות דחיית הערעור, בחרו השופטים שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים. את ההחלטה, הדגישו השופטים, ניתן לפרסם מבלי לזהות את הצדדים.