בש"פ 6717/12

תקציר

הערעור נגע לנגישותו של המשיב למסמכי מעבדה לזיהוי פלילי בעקבות הגשת כתב אישום בגין ניסיון אונס, מעשה סדום ומעשה מגונה. בית המשפט המחוזי מרכז פסק בעבר לטובת בקשת המשיב לעיין במסמכים אלה, בהתחשב בכך שהם רלוונטיים להגנתו לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התומך בזכותו של הנאשם למשפט הוגן. המערער התנגד להחלטה זו, טען כי מדובר ב"מסע דיג" והביע חשש מחשיפת הליכים פורנזיים, העלולים לסייע לעבריינים עתידיים. הסניגוריה הציבורית תמכה בהחלטת בית המשפט המחוזי, תוך שימת דגש על שקיפות והפניה למשפט המנהלי כדי לטעון לחשיפת מסמכים. המערערת הציעה כי כל בקשה כזו תיבחן בכל מקרה לגופו. לאחר עיון קיבל בית המשפט העליון באופן חלקי את הערעור, וקבע כי לא כל המסמכים המבוקשים נחשבים ל"חומר חקירה". עם זאת, בהכירו בכך שחלקם עשויים להיות רלוונטיים להגנתו של המשיב, התיר בית המשפט את האפשרות לבקש שוב מסמכים ספציפיים, והורה לבית המשפט המחוזי לבחון מחדש את הרלוונטיות שלהם. בית המשפט ציין גם דרכים משפטיות חלופיות בהן יוכל המשיב לנקוט גישה למסמכים, אך הדגיש את האיזון בין הזכות להגנה הוגנת לבין הגנה על שיטות פורנזיות. הערעור התקבל, תוך מתן שהות למשיב לחדד את בקשתו.