בג"צ 6163/92

תקציר

במקרה זה נדרש בג"ץ להכריע האם מינויו של יוסף גינוסר למנכ"ל משרד הבינוי והשיכון היה חוקי, לאור מעורבותו בעבר בשתי פרשות שנויות במחלוקת: פרשת "קו 300" ופרשת "נאפסו". בשני המקרים מדובר בהתנהגות בלתי הולמת חמורה של שירות הביטחון הכללי, שגינוסר היה מעורב בה אך קיבל חנינה מנשיא המדינה. החנינות העלו שאלות לגבי השפעת העבר הפלילי על מינויים בשירות הציבורי. בית המשפט קבע כי אמנם אין פסילה סטטוטורית למינויים בשל רישום פלילי בישראל, אך התנהלות כזו בעבר עדיין מהווה שיקול רלוונטי למינויים. בית המשפט הדגיש את הצורך באמות מידה אתיות גבוהות במינויים ציבוריים כדי לשמור על אמון הציבור. למרות חנינתו של גינוסר והיעדר הרשעתו, מעורבותו בעבירות חמורות, לרבות מתן עדות שקר ושיבוש הליכי משפט, הוגדרה על ידי בית המשפט כמנוגדת באופן יסודי לתפקידו של פקיד בכיר. השופטים מצאו את החלטת הממשלה למנותו בלתי סבירה באופן קיצוני, שכן היא פגעה בטוהר המידות של השירות הציבורי ובאמון הציבור. בעקבות זאת ביטלו את המינוי, תוך הדגשת האיזון בין שיקום הפרט לבין הצורך ביושרה מוסרית במשרה ציבורית. החלטת בית המשפט שימשה תזכורת לחשיבות הממשל האתי ולתפקיד הפיקוח השיפוטי במינויים ציבוריים.