רע"א 5581/21

תקציר

בקשת רשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לדחות סעד זמני לעיכוב הליכי פינוי נדחתה. בית המשפט המחוזי דחה תחילה את בקשת המבקש לעצור את הפינוי מדירה בחלקה מס' 145, תוך מתן צו המונע מהמשיב למכור אותה, המותנה בהפקדה של 50,000 ₪ על ידי המבקש. אם המשיב שכר את הדירה, דמי השכירות היו אמורים להיות מוחזקים בנאמנות, בכפוף להפקדה של 25,000 ₪ מהמבקש. המבקש הגיש בקשה דחופה לעכב את הפינוי, בטענה שרכש לאחרונה את הדירה והפינוי יפגע במשפחתו. חרף קבלת תשובת המשיב כנגד עיכוב הפינוי, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לערכאות הפרוצדורליות בענייני סעד זמני, ומציין את היעדר הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות. בית המשפט הדגיש גם ספקות לגבי טענות הבעלות של המבקש, אשר החלישו את סיכויי ההצלחה בתביעה העיקרית. ההוראות המשלימות שקבע בית המשפט המחוזי, ובהן איסורי מכירת הדירה ותנאים להפקדת הכנסות מדמי שכירות, נמצאו כמאזנות כראוי בין האינטרסים של הצדדים. משכך, הן הערעור לחופשה והן הבקשה לסעד זמני נדחו, ללא צו להוצאות.